כדי לנתח את המצב המשפטי בישראל, חשוב לציין שכיום במקומות עבודה רבים מקובל לבקש ממועמדים לעבודה ומעובדים להבהיר אם הם התחסנו או לא, ומעסיקים רבים מודים שהם מעדיפים עובדים מחוסנים (ולכל הפחות כאלה שיציגו תוצאות בדיקה שלילית כל מספר ימים).

נכון, ניתן לומר שעצם השאלה (התחסנת, או לא?) מהווה חדירה אסורה לפרטיות. אולם ממש במקביל ניתן לומר שמדובר בשאלה לגיטימית, שנשאלת לצורך שמירה על בריאותם של העובדים האחרים ויתר המבקרים במקום העבודה. אם כך, מהו האיזון הראוי בין הזכויות הללו?

בנקודה זו נזכיר, שכאשר בתי הדין לעבודה אותגרו בשאלה האם ניתן להשעות מהעבודה עובד שמסרב להתחסן ולהציג בדיקה שלילית (כמו במקרה של הסייעת במועצה מקומית צור יגאל – כוכב יאיר), ביה"ד לעבודה קבעו שהמעסיק רשאי להשעות עובד כזה מהעבודה ואף ללא שכר.

הנימוק העיקרי היה שזכותם של יתר העובדים לשמירה על בריאותם וחובת המעסיק לקיים סביבת עבודה בטוחה, עדיפות על פני הזכות לאוטונומיה וחופש העיסוק של העובד שמסרב להתחסן ולהציג בדיקה שלילית.

עם זאת, למרות שמעסיקים ישראלים כנראה לא יצהירו קבל עם ועדה שבכוונתם לעודד באופן אקטיבי התחסנות (באופן של פיטורי סרבני חיסונים), נראה שבפועל מעסיקים רבים יפעלו באופן דומה לאותן חברות אמריקאיות, בשינוי אחד ושהפיטורים יהיו ביחס לעובדים שגם יסרבו להציג בדיקות שליליות, וניתן לציין מספר סיבות:

ראשית, בתי הדין לעבודה לא רק שלא נפלו מהכיסא, הם אף הצדיקו מעסיק שהשעה ללא שכר עובדת שסירבה להתחסן ולהציג בדיקות שליליות. שנית, זכותו של המעסיק לנהל את העסק שלו כפי רצונו, ולא ניתן לצפות ממנו להמתין לעובד ולשמור לו על המשרה, במיוחד אם במשך זמן ההשעיה העובד או המשרה הופכים לפחות רלוונטיים לפעילות המעסיק. ייתכן שהדבר מקבל משמעות נוספת בתחומי עיסוק מסוימים ש"מתיישנים" מהר יותר, כמו בעולם הטכנולוגי או בהיי-טק.

לסיכום, כרגע, בין היתר לאור רמת ההתחסנות בישראל והתחלואה המועטה יחסית שיש בישראל, נראה שפיטורים בשל סירוב להתחסן לא יעברו את מבחן בית הדין לעבודה, וודאי כאשר יש אמצעים חמורים פחות שניתן לעשות בהם שימוש- חופשה, חל"ת עבודה מהבית ועוד. עם זאת, נראה שבתי הדין לעבודה יקבלו, בנסיבות מסוימות, פיטורים של עובד שמסרב להתחסן או להציג בדיקה שלילית.

מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטלפון: 050-7573158