חישוב פיצויי פיטורים

שכר חודשי * מספר שנות העבודה של העובד. שכר העבודה החודשי מחושב כנגזרת של שכר העבודה, אשר מוגדר בד"כ בהסכם עבודה ובתלוש המשכורת. לפי החוק, שכר העבודה (לצורך חישוב פיצויי הפיטורים) הוא שכר הבסיס של העובד, לא כולל תוספות למיניהן שהעובד מקבל כגון : נסיעות, בונוסים וכו'.

 שכר שעתי אחרון * ממוצע חודשי של שעות העבודה בכל תקופת העבודה * שנות הוותק.

באופן טבעי, סכום המשכורת של עובד שעתי איננה קבועה, מאחר והוא לא תמיד עובד אותו סכום שעות בחודש. כתוצאה מכך, יכולים להיות שינויים מהותיים בשכר.

טעות נפוצה בחישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי : מעסיקים מחשבים פיצויי פיטורים לעובדים שעתיים, שהיקפי העבודה שלהם משתנים, לפי המשכורת האחרונה שלהם. למשל עובדים במשמרות ובמשרות סטודנטיאליות. אופן החישוב הזה שגוי. נדגים בדוגמא הבאה: סטודנט אשר בתקופות הקיץ עובד שעות רבות ובתקופות הלימודים והמבחנים היקף שעות העבודה יורדות במידה נכרת. אם בסיום תקופת העבודה, המעסיק יחשב את פיצויי הפיטורים לסטודנט שעבד לדוגמא 4 שנים לפי המשכורת האחרונה שלו בקיץ, המעסיק ישלם לעובד סכום פיצויי פיטורים גבוה משמעותית מהסכום לו העובד זכאי.

קל לראות את מקור הטעות: החישובים בוצעו על סמך המשכורת האחרונה בקיץ בלבד (שאינה משקפת את רמות השכר בכל תקופת העבודה, אלא רק בקיץ).

טעות בחישוב פיצויי פיטורים עשויה לפגוע באותה מידה גם בעובדים. למשל כאשר פיצויי הפיטורים מחושבים לפי המשכורת של אותו סטודנט, כאשר הפיטורים נעשים בתקופת המבחנים (בה העובד עובד היקף שעות מצומצם משמעותית מהקיץ). לכן, כדי לעשות חישוב פיצויים באופן חוקי (ומאוזן) חשוב לוודא שמשכורת הבסיס לחישוב הפיצויים מחושבת אמנם לפי השכר השעתי האחרון, אך לפי היקף המשרה הממוצע בו העובד עבד לכל אורך תקופת העבודה.

לדוגמא: עובד אשר עבד שנתיים בשכר שעתי ושנתיים נוספות בשכר גלובלי. במקרה כזה נבצע חישוב מפוצל לכל אחת מתקופות העבודה. נחשב את השכר האחרון בכל תקופה * שנות הותק בעבודה לפי אותה מתכונת (שנות הוותק כעובד שעתי ושנות הוותק כעובד גלובלי), ונחבר את הסכומים בכל תקופת העסקה

טעות נפוצה: מעסיקים רבים מחשבים את השכר הממוצע של העובד ב – 12 החודשים האחרונים, או לפי היקף המשרה הממוצעת ב – 12 החודשים האחרונים . הפסיקה בסוגיה זו קבעה, שעל מנת לייצר איזון בין העובד למעביד, יש לחשב את השכר האחרון בכל תקופה, ולהכפיל במספר השנים שהעובד עבד באותה מתכונת.

ניקח את הדוגמא שצוינה בתחילת הדברים (עובד שעבד שנתיים בשכר שעתי ושנתיים בשכר חודשי):

1. עבור השנתיים הראשונות נחשב את זה לפי שכר שעתי אחרון * היקף שעות עבודה חודשי ממוצע בכל השנתיים האלה * שנתיים.
2. עבור השנתיים הנוספות כעובד בשכר חודשי: שכר חודשי אחרון * שנתיים.
3. סכום שני החישובים הללו מהווה את 100% פיצויי הפיטורים שהעובד זכאי לו.

יש לעשות את החישוב באופן המפוצל המתואר גם במקרים אחרים שבהם היה שינוי משמעותי במתכונת העבודה, למשל במקרה שבו הייתה קפיצה משמעותית ולא טבעית בשכר (למשל לאחר מעבר מעבודה כסטאז'ר/סטודנט לעבודה כמומחה/כאיש מקצוע באותו תחום). גם במקרים אלו יש לבצע חישוב פיצויי פיטורים נפרד לגבי כל תקופה.  

יש לבצע חישוב נפרד ועצמאי לגבי כל אחת מהתקופות הללו, ולאחר מכן לסכום את שני הסכומים כדי להגיע לסך 100% פיצויי פיטורים. כלומר (הסכום שיוצא מחישוב פיצויי הפיטורים לתקופת העבודה  כעובד במשרה חלקית) + (הסכום שיוצא מחישוב הפיצויים לתקופת העבודה כעובד במשרה מלאה).

לדוגמא: עובד שעבד במקום עבודה 10 שנים, ומתוכן עבד 9 שנים בשכר של 10,000 ₪ לחודש ובשנה האחרונה הוא עבר לעבוד במשרה חלקית והשכר שלו ירד בהתאמה ל 5,000 ₪. אם נתעלם מכך שהעובד הרוויח במשך 9 שנים 10,000 ₪ ונחשב את השכר שלו רק לפי השכר של השנה האחרונה העובד יקבל 50,000 ₪ במקום 95,000 ₪. במקרה זה העובד ייפגע, כי הוא קיבל הרבה פחות כסף ממה שהוא זכאי לו . לכן, כדי לייצר איזון בין הצדדים, מבלי להפר את הוראות החוק, חשוב לבצע חישוב פיצויי פיטורים נפרדים לכל תקופת עבודה בה הייתה חריגה משמעותית ממתכונת העבודה המקובלת, ולאחר מכן לחבר את הסכומים שהתקבלו ביחס לכל אחת מהתקופות.

שכר הבסיס האחרון +  העמלה הממוצעת ב- 12  החודשים האחרונים * שנות הוותק.