פיצויי פיטורים לעובד שפוטר

חוק פיצויי פיטורים לעובד שפוטר ותקנות פיצויי פיטורים מפרטים סיטואציות שונות שבהן עובד שפוטר יהיה זכאי לפיצויי פיטורים. להלן חלק מהמצבים השכיחים הקבועים בחוק ובתקנות:
● עובד אשר עבד לפחות שנת עבודה מלאה ורציפה במקום עבודה אחד (גם אם בית העסק או החברה עברו כמה בעלויות) ופוטר, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים ממעסיקו. שנת עבודה רציפה, כוללת בתוכה שירות מילואים פעיל, מחלה, חופשת לידה, תאונה, ימי אבל, השבתה, פגרה, חגים ושביתה ולמשך תקופה שאינה עולה על 3 חודשי עבודה.
● פיצויי פיטורים לעובד שפוטר לפני שהשלים שנת עבודה מלאה במקום העבודה (למשל לאחר 11 חודשים). החוק קובע, כי פיטורים הסמוכים לסיום שנת העבודה הראשונה ייתפסו ככאלה שנעשו בכוונה במועד הזה, כדי למנוע מהעובד להשלים שנת עבודה ובכך להיות זכאי לפיצויי פיטורים במקרה של פיטורים. במקרים כאלה, אם המעסיק לא יצליח להוכיח שאין קשר בין עיתוי הפיטורים לבין האפשרות שהעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים, אז יראו את המעסיק כמי שניסה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים, והוא כנראה יחויב לשלם פיצויי פיטורים.
● במקרים בהם נפטר המעביד ו/או העובד, זכאי העובד ו/או שאריו (במקרה בו נפטר העובד) לפיצויי פיטורים.
● במקרים בהם המעביד פשט את הרגל ו/או תאגיד נסגר, יהיה זכאי העובד לפיצויי פיטורים.
● עובד עונתי אשר עבד במשך 2 עונות ברציפות, 60 ימי עבודה מתוך שלושה חודשים בכל עונה, אצל מעסיק אחד ופוטר, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים ממעסיקו .